מקור משנה תמורה ו׳:ב׳
2 אֵיזֶהוּ אֶתְנָן. הָאוֹמֵר לְזוֹנָה, הֵא לִיךְ טָלֶה זֶה בִשְׂכָרֵךְ, אֲפִלּוּ מֵאָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֵא לְךָ טָלֶה זֶה וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי, רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ אֶתְנָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶתְנָן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה ו׳:ב׳
2 ד וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק ו'‏ דִּיבָמוֹת דְּקֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיְּרָה לֹא הָוֵי זוֹנָה מִן הַתּוֹרָה, פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּהָכָא מַיְרֵי שֶׁזִּנְּתָה כְּבָר, וְהֵיכָא דְּלֹא זִנְּתָה הֻצְרְכוּ לִגְזֹר:
3 ה וְכֵן. אַחֲכָמִים קָאֵי. וּבַפִּסְקָא שֶׁבַּגְּמָרָא לֹא גָּרְסִינַן וְכֵן: